תקן ISO 14001 לניהול הסביבה והחוק למניעת מפגעים

תקןISO 14001 הינו תקן בין לאומי לניהול הסביבה אשר מטרתו להגן על הסביבה ממיני מפגעים שונים העלולים לחול על ידי מפעלים ותאגידים שונים במגוון תחומים כגון בנייה, חקלאות, תעשייה ועוד.
מפעל או ארגון המעוניין לקחת אחריות ולהפגין מחוייבות כלפי סביבתו בדרכי התנהלותו בייצור, בשירות ובפעולות האחזקה השוטפות יקח על עצמו ליישם את דרישות תקן הניהול הסביבתי ISO 14001.
מעבר לתועלת המובנת מאליו של שמירה על הסביבה, ארגון כזה אף יהנה מיחסי ציבור חיוביים ויתפס ע"י משקיעים, לקוחות ובעלי עניין כארגון בעל מודעות ואכפתיות לסביבה.
על מנת להשיג ולעמוד בתקן זה יהיה עליו לקחת על עצמו ניהול אקטיבי של סביבתו והשפעותיו עליה בהיבטים סביבתיים כגון, פסולת, מים, קרקע ואוויר – סקר ריחות ופליטות מזהמים לאוויר נכנס לקטגוריה זאת.
כשלב מכין להסמכת ארגון לתקן ה ISO 14001 נגזרים מבדקים וסקרי סביבה שונים אשר יש לבצעם – אחד מהם הוא סקר ריחות.

החוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1691 – דן בין היתר במניעת ריח וקובע: "לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי-סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים". תיקון שבוצע לחוק אף מוסיף: "כל רשיון על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, או רשיון אחר הנדרש על פי כל חיקוק לניהול מפעל, יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה."
על פי החוק, העונש הניתן לעובר עליו יכול להגיע אף למאסר ששה חודשים או קנס.

מפגעי ריח וסקר ריחות 

בשל הקושי לכמת ריח ולקבוע מהו ריח סביר או בלתי סביר, עלה הצורך בקריטריונים אובייקטיביים שיאפשרו למבצעי סקר ריחות להחליט על קיומו או אי קיומו של מפגע כזה ומה רמתו. בהמשך לכך, פרסם המשרד להגנת הסביבה – אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ביוני 2013, נוהל להגדרת מפגעי ריח במסגרת ה"מדריך לטיפול במפגעי ריח".
על פי המדריך, "ריח חזק או בלתי סביר" מתקיים, בין היתר, בכל אחד מהמקרים הבאים:
• התקבלו לפחות שלוש תלונות על ריח חזק מגורמים שונים, במהלך יממה, או עשר תלונות כאלה בתוך 30 יום לכל הפחות.
• התקבל דיווח מבעל תפקיד או מומחה שעבר הכשרה בתחום ודיווח על מפגע ריח חזק.
• קביעה של צוות מריחים, כי קיים ריח בלתי סביר. בלתי סביר על פי האזור. (ישנה הבדלה בין איזור מגורים, איזור מעורב או איזור אחר).

אז כיצד בכל זאת מודדים ריח?

השיטות העיקריות בהן ניתן למדוד ריח הן כאמור, באמצעות שימוש בחוש הריח של צוות מריחים, המגיע לאיזור בו מתקיים מפגע הריח האמור וקובע כי מדובר בריח בלתי סביר או חזק על פי דרגות ריח שקובע המשרד להגנת הסביבה. השיטה הנוספת היא באמצעות מדידה בשיטות כימיות אנליטיות המחשבות ריכוזי ריח באוויר על פי יחידות ריח הנמדדות בממצאים מן השטח.