פיתוח תשתיות ובנייה נעשים כיום בכמויות מסחריות בכל רחבי ישראל, כיאה למדינה שלא עומדת במקום אפילו רגע אחד. כל פעולה הנעשית בשדה המשחק הזה מצריכה תכנון מוקפד, כולל מבחינה הנדסית, במטרה לבחון את ההתאמה של הסביבה לביצוע הפעולה, להחליט על האופן בו הדבר נעשה הלכה למעשה ואף למנוע תרחישים של פגיעה בסביבה.
אחת הבדיקות החשובות ביותר שיש לבצע היא בדיקת הקרקע, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מהמדע ההנדסי העונה לשם "גאומכניקה" ועוסק בהתנהגותם הפיזיקלי של קרקעות ושל סלעים.
על החשיבות של בדיקות הקרקע
גאומכניקה בכלל, ובדיקות קרקע בפרט, כוללים בתוכם מספר היבטים תיאורטיים ומעשיים כאחד. השלב הראשון שיש לעשות הוא לסווג את הקרקעות בהתאם לסוגן, תוך התבוננות על פרמטרים דוגמת התכונות המכניות של כל קרקע, רמת החוזק שלה, המשקל הסגולי, החדירות, יכולת ספיגת המים וכיוצא בזה. מה שחשוב לא פחות לעשות הוא לאפיין בצורה נכונה את היחסים המתקיימים בין הקרקעות הטבעיות לבין אותם מבנים שעשויים להיבנות עליהם. בדרך זו אפשר לצמצם את הנזק הנגרם לאותם מבנים, ולצד זה גם לתכנן אותם באופן מוקפד. דוגמה מובהקת לכך היא תכנון הלוקח בחשבון את העומס שיכול לשאת קרקע מסוימת, משתנה שחייב להילקח בחשבון במעמד התכנון של הנכס.
בדיקת הקרקע היא הפעולה המעשית שאמורה לספק ליזמים או לאנשי התשתית את כל הידע שהם זקוקים לו על מנת לבצע את הפיתוח ללא דופי. בין המטרות המוצהרות של הבדיקות האלה אפשר למנות אפיון מלא של הקרקע או שכבות הקרקע באזור מסוים, בחינת עומקם של מי התהום, בחינת חוזק הקרקע לגזירה ורמת התסבולת שלה ללחיצה, בחינת תכולות האוויר והרטיבות באותה קרקע ועוד. מיותר אולי לציין שעבודות מורכבות של תכנון, פיתוח ובנייה מצריכות בדיקות מקיפות יותר מאשר עבודות הנחשבות לפשוטות באופן יחסי.
כך זה מתבצע בפועל
כאשר נכנסים לעובי הקורה (או הקרקע, במקרה הזה), אפשר להבחין במספר כלים מעשיים שמשמשים את הבודקים המקצועיים בעבודתם. למעשה, אפשר לטעון שאלו הן פעולות שמבצעים אנשי המקצוע עצמם במטרה לקבל את התמונה המלאה ביותר ביחס לכל קרקע. זה מתחיל עם חפירה של בורות בדיקה, בעומקים שונים, מה שמאפשר לקבל את המידע לגבי הקרקע, כמו גם על מפלסם של מי התהום הנמצאים מתחתיה.
פעולה נפוצה עוד יותר כיום היא קידוח של הקרקע, באמצעותו ניתן להגיע לעומקים גבוהים הרבה יותר. את קידוחי הבדיקה נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות: ראשית, יהיו אלה קידוחי גלעין, אותם עושים בסלעים או בקרקעות קשים, לרוב באמצעות מקדח גלילי פתוח. הסוג הזה הוא קידוח של תעלות מחקר, שמתאימות במצבים בהם אין צורך להגיע לעומק גבוה, וכן כשרוצים לקבל בעיקרו של דבר מדגם של הקרקע לבחינה מקיפה במעבדה.
בדיקה חשובה אחרת שנעשית פעמים רבות היא עמיסות הבדיקה. הרעיון כאן הוא שהגורמים הבודקים מעמיסים משקולות על גבי שטח מסוים בקרקע, מה שמאפשר להם לראות מהי רמת השקיעה שלה. בהתאם לכך הם יכולים ללמוד על העומסים בהם הקרקע תעמוד, מה שכאמור משפיע על תכנון העבודות הנעשות על גביה.
למידע נוסף ולקבלת שירותים בתחום, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר.