באירועי גשם מאסיביים, הקרקע עלולה להגיע לגבול כושר הספיגה שלה. מי גשם שממשיכים לרדת, אינם מסוגלים לחלחל ולחדור לתוך הקרקע, מצטברים על פניה ועלולים לגרום להצפות. בעבר התמקד הפתרון המקובל למי הנגר העילי בתכנון דרכים לסילוק וניקוז מהירים לכיוון הים. עם גידול הערים והרחבת התכסית הבלתי חדירה שלהן השתנתה הגישה ביחס למי הנגר. כיום מקובל לראות בהם משאב לשימור שיש להשיבו לתת הקרקע על מנת להעשיר את האקויפר המתדלדל.
תמ"א 34 ב'/4
אחת מהמטרות המוגדרות של תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים:איגום מים עיליים, החדרה, העשרה והגנה על מי-תהום, להלן תמ"א 34 ב'/4, היא "להבטיח אפשרות ניצול מיטבית של פוטנציאל המים לצד הבטחת צורכי הפיתוח של משק המים, תוך ראייה כוללת, ארוכת טווח, של המקורות והצרכים". בבסיס מטרה זו, עומדת ההבנה כי כמות הגשמים השנתית, משתנה מידי שנה ומשפיעה במישרין על כמות מקורות המים בישראל. כפועל יוצא, יש לנצל שנים ברוכות גשמים המייצרות עודפי מים לטובת שנים שחונות, על ידי שימור מי הנגר באמצעות הקמת מאגרים לאיגום מים וכן מפעלים ואתרים להחדרת מי נגר.
יתרונות החדרת מי נגר עילי
תכנית המתאר מהווה למעשה מסגרת תכנונית להקמת מאגרים לאיגום מים וכן מפעלים ואתרים להחדרת מי נגר, על מנת לקדם שימור וניצול מיטביים של מי נגר עילי מחד ולהקטין ולצמצם נזקי סחף והצפות מנגד. החדרת מי הנגר מגדילה את משק המים, תורמת להטבת איכותם ומונעת אובדן של מים הנוצר עקב אורבניזציה מוגברת המאופיינת בריבוי שטחים אטומים כגון מדרכות, מגרשי חניה, כבישים וכדומה.
מפעלי החדרה ואתרי החדרה מאפשרים ניצול של עודפי מי הנגר העילי על ידי שימוש בתת-קרקע ומערך אקוויפרים כאוגרים רב-שנתיים.
שימור מי נגר בשטחים עירוניים ובשטחים המיועדים לבניה
בעשורים האחרונים גברה המודעות לחשיבות ניהול והחדרת מי נגר עילי במרחב העירוני, על בסיס ההבנה כי הדבר עשוי לתרום לצמצום הפסדי הנגר העילי הנגרמים כתוצאה מעיור מואץ הכולל משטחים בנויים ואטומים, וכן לייצר השפעה חיובית על מאזן המים הנצילים.
המגזר העירוני הינו הצרכן הכבד ביותר של המים השפירים בישראל, צריכתו עומדת על 55% מן המים השפירים, ביחס למגזר החקלאי, הצורך רק כ 37% מן המים.
על הרשויות המקומיות, המנצלות כמות מים לא מועטה למטרות גינון ולטובת מוסדות ציבור, לאמץ אמות מידה של חסכון והתייעלות על ידי תכנון עירוני משמר נגר בשטחה המוניציפלי. התכנון יקח בחשבון את המיקום הגיאוגרפי של האזור ויקבע אחוז מוגדר מכלל שטח המיועד לבנייה, כשטח חדיר למים אשר יקדם שימור מי נגר תוך שימוש באמצעים כגון ריצוף בחומר חדיר ושילוב שטחי צמחיה וגינון.