שימוש חוזר של נגר עילי

מי נגר עילי או נגר ישיר, מוגדרים כמים, אשר מקורם במשקעים הניגרים (הזורמים) על פני השטח לאחר ירידת המשקעים. זרימה זו של המים נוצרת עקב רוויה מלאה של הקרקע שאינה מאפשרת חלחול של מים נוספים תחת קצב החלחול הנתון. כמו כן, תהליך העיור המייצר אזורים אטומים וסלולים ומצמצם את שטחי הקרקע החדירה לחלחול מים, גורם לנגר עילי רב אשר מצריך תכנון נכון להחדרתו ואגירתו כך שניתן יהיה לנצלו כמשאב.

תכנון רגיש למים (תר"מ)

בארצנו בעלת משאבי המים המוגבלים, ישנה חשיבות רבה לתכנון רגיש למים. המונח דן בתכנון פיתוח עירוני תוך ניצול מיטבי של משקעים ולא בניקוזם וסילוקם המהיר מן השטח הבנוי.
הפיתוח העירוני, אשר לעיתים בא על חשבון שטחים חקלאיים, גורם לריבוי שטחים האטומים לחלחול וקליטת מי נגר כגון: גגות, מגרשי חניה, כבישים ומדרכות ובכך מגדיל את אירועי השיטפונות. מצב זה מצריך הערכות ומציאת פתרון לניקוז מי נגר עילי הנוצרים באירועי ירידת גשמים. בהעדר תכנון רגיש למים, מידי שנה מתבזבזת כמות אדירה של מי נגר המוזרמת לים. ההערכות מצביעות על כ 100 מליון מטר קוב לשנה, אשר יכלו להועיל עד מאוד למאזן משק המים בישראל.

יתרונות נוספים לתכנון רגיש למים הם הקטנת ספיקת הנגר העילי המגיע למערכות הניקוז העירוניות ובכך תתאפשר הקטנת מימדי המערכות הללו לצד עלויות אחזקתן. יישום התר"מ תורם בנוסף גם לשיפור איכות מי הנגר המוחדרים למי התהום ע"י סינון בקטריאלי בקרקע וספיחת מינרלים בעת מעבר המים בתווך הנקבובי.

במובן הרחב יותר תר"מ כתפיסה מתייחסת גם לפתרונות ולשיטות שונות של חיסכון במים כגון: הוספת של התקן על פתחי ברזים וצינורות אשר מווסת את כמות המים היוצאת והודות לכך חוסך בכמות הנצרכת – ה"חסכם" וכן ניתוב של מים אפורים הנוצרים ממקורות מכונות כביסה, מדיחי כלים, כיורים, מקלחות וכיוצא באלה, לשימוש חוזר לצרכים שונים.

פתרונות תכנון רגיש למים- ההתייחסות בארץ

תכנון רגיש למים זוכה למודעות גוברת בארץ, אך עדיין יש מקום להפיכתו כחלק אינטגרלי בחוקים הנוגעים לניהול משק המים בארץ ובחוקים הנוגעים לבנייה, כגון חוק התכנון והבנייה. בתכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים 34 ב'/3 ו-34ב'/4 ישנם פרקים הנותנים התייחסות לנושא: ביניהם הפרקים: "נחלים וניקוז" ו-"איגום מים, החדרה, העשרה והגנה על מי התהום". היבטים מסוימים של תכנון רגיש למים הוטמעו גם במדיניות של מספר גופים, לרבות: המשרד להגנת הסביבה, רשות המים ונציבות המים וכן במדיניות מנהל מקרקעי ישראל. נוסף לאלה, באוקטובר 2004, פרסם משרד הבינוי והשיכון מדריך לתכנון ובניה משמרת נגר עילי, אשר מגדיר כיעד תכנוני חשוב את נושא שימור מי הנגר העילי בשטחים המיועדים לבניה. המדריך המפורט, עוסק בתכנון אזורים אורבניים חדשים על מגוון ייעודי הקרקע שלהם כך שישמרו נגר עילי – הנתפס כמשאב בעל פוטנציאל כלכלי וסביבתי.