סקר פיזור מזהמי אוויר וריחות

מקורות פולטי זיהום אוויר הם מפעלי ייצור, תחנות כוח, כלי תחבורה. מזהמים אלו הינם גזים בעלי השפעה מזיקה על הסביבה ועל בריאות האוכלוסייה, אשר חלקם עשויים להתאפיין בריח לא נעים.

עם פליטתם של הגזים ממקור הפליטה, הם מתפשטים ומתפזרים באוויר, כאשר מידת התפשטותם תלויה בגורמים שונים, כמו מהירות וכיוון הרוח כמות וקצב פליטת המזהם, נתוני מזג האוויר ונתוני הטופוגרפיה.

הצורך באפיון הפיזור של המזהמים באוויר וחישוב ריכוזם גובר כאשר ישנה קירבה יחסית בין המקור המזהם לאזורי מגורים ובייחוד לשימושים רגישים כגון בתי חולים, בתי ספר וכדומה.  במדינה קטנה וצפופה כישראל קירבה כזו נוצרת במקרים רבים. על צורך זה בא לענות סקר פיזור מזהמים.

ביצוע סקר פיזור מזהמי אוויר ו/או ריחות כולל מספר שלבים:

1. השלב הראשון כולל זיהוי של כל התהליכים והמקורות הרלוונטיים הפולטים מזהמי אוויר. מקורות פליטת המזהמים נחלקים למקורות נקודתיים- מאווררים, ארובות ומנדפים, ולמקורות לא נקודתיים (שטחיים או נפחיים) – בריכות שפכים, ערימות (פסולת/קומפוסט), בורות פתוחים וכדומה.
2. לאחר זיהוי מקורות הפליטה, נבחרים סוגי מזהמי האוויר וחומרי הריח שעלולים להיפלט לאוויר מהמקורות שזוהו. סוגים אלו תלויים בחומרי הגלם בהם נעשה שימוש ובאופי התהליכים שהם עוברים.
3. בשלב הבא יש לאמת את הימצאותם של המזהמים החשודים בגזי הפליטה, ולמדוד את ריכוזם הנפלט. המדידה נעשית באמצעותם דיגום של האוויר הנפלט – איסוף הגזים וניתוח הרכבם במעבדה מוסמכת. במקרה שמדובר בפליטת ריח, ריכוז הריח בדגימה שנאספה נקבע  באמצעות צוות מריחים- קבוצת אנשים שעברה הכשרה לזיהוי ריחות וקביעת מאפייניהם.
4. לאחר שנמדדו ריכוז ומהירות פליטת מזהמים, מתבצע חישוב של הפיזור שלהם באוויר והריכוז שלהם ברדיוס מסוים סביב המקור הפולט. ישנם מספר מודלים שמשמשים ככלי לחיזוי פיזור מזהמי אוויר. דוגמה למודל כזה הוא AERMOD – מודל פלומה גאוסייני אשר פותח ע"י המשרד להגנת הסביבה האמריקאי, והוא המודל המומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה בישראל.                                                                                   למודל מוזנים כל הנתונים הנדרשים לצורך החישוב: מאפייני מקורות הפליטה (גודל, גובה, ספיקות, ריכוז), נתונים מטאורולוגיים ומאפיינים טופוגרפיים באזור המקור הפולט. בשטח שנבחר לחישוב הפיזור וריכוז המזהמים נפרסת רשת של קולטנים – נקודות על גבי המפה שבהן מחשב המודל את ריכוז המזהמים הצפוי. רשת הקולטנים בדרך-כלל צפופה יותר ככל שמתקרבים לאתר הפולט, שם נצפה לריכוזים הגבוהים ביותר, וכן באזורים בעלי רגישות גבוהה כגון אזורי מגורים, בתי חולים, שמורות טבע וכדומה.
5. השלב הסופי בביצוע סקר מזהמי אוויר/ריחות הוא ניתוח תוצאות מודל הפיזור, הכולל בחינה של הריכוזים המקסימליים החזויים בכל אחד מהקולטנים, והשוואה לערכי הסף המותרים בהתאם לתקני המשרד להגנת הסביבה.

לסיכום, סקר מזהמי אוויר וריחות הוא כלי חשוב בבחינת מידת וטווח ההשפעה של מקורות פליטה שונים על סביבתם. ביצוע הסקר הינו תהליך מקיף הכולל אפיון של מקור הפליטה, דיגום גזי הפליטה למדידת ריכוזי מזהמים וספיקות, וחיזוי הפיזור של המזהמים הנפלטים באמצעות מודל מתאים. באמצעות הסקר ניתן לוודא עמידה של מקורות בעלי פוטנציאל זיהום אוויר בתקנים השונים כפי שנקבעו ע"י המשרד להגנת הסביבה והרשויות השונות.