בשנת 2019, על פי דו"ח מבקר המדינה, 49% מכלל אסונות הטבע במדינת ישראל היו שטפונות. חלק ניכר מהם במרחב העירוני ובעיקר במישור החוף.
תהליכי פיתוח, המתרחשים באופן מואץ בעשורים האחרונים, מצמצמים באופן משמעותי את השטחים הפתוחים, ומביאים להקטנת יכולת החלחול הטבעית של מי נגר לתת הקרקע. מצב זה גורם לעומס על מערכות הניקוז. בנוסף, ככל שקטנה כמות המים המחלחלים לקרקע, כך יתדלדלו אוגרי המים באקוויפר.
לאור תהליכים אלה, מערכות התכנון בישראל הכירו בצורך להחדיר מים בתחומי המגרשים בפרויקטים חדשים של בניה ובמקרים שהדבר אינו אפשרי, להשהות את מי הנגר על מנת לצמצם אירועים שיטפוניים.
לצורך מתן פתרונות פרקטים בתחומי המגרשים, הידרולוג בוחן את תוכניות הבינוי והפיתוח ואת חתך הקרקע באותו מגרש, ומציע דרכים ליישום העקרונות שתוארו.
תפקידו של הידרולוג הוא לאסוף מידע רלוונטי באתר, לרבות הסתברות לאירועי גשם, על פי ספיקות התכן שהוגדרו לאותה סביבה. כמו כן, נדרש ממנו לרכז נתונים הנוגעים לבינוי, אופי השטחים, חתך הקרקע המקומי ומפלס מי התהום. יובהר כי קיימת שונות מקומית בין אתר לאתר הנוגעת לאופי הקרקע, גם אם לכאורה נמצא באקוויפר מאופיין כגון אקוויפר החוף. הידרולוג יכול לקבוע, על פי חתך הקרקע, האם במקום מסויים קימות שכבות אטומות למים, כגון חרסית, ולהעריך את היכולת למקם באתר פתרונות החדרה.
מידע זה, שמרוכז על ידי הידרולוג, מאפשר למשל לקבוע את עומק הקידוח שיידרש להחדרה, ואת עומק החריצים בקידוח כך שהחדרת המים תהיה תחת שכבות בלתי חדירות ועמוקות יותר מקומות התת קרקעיות (או המרתפים) של הבניין. ללא בדיקה זו של הידרולוג, עלולה להיווצר הצפה היכולה לסכן את המבנה.
בחברת אמפיביו צוות גיאולוגים והידרו-גיאולוגים נרחב המעניק שירותי הידרולוג כגון: ייעוץ הידרולוג למסמכי ניהול נגר עילי, מסמך הידרולוגי סביבתי ונספח הגנה על מי תהום.