עפ"י הנדרש בתמ"א 34ב'/4 יש לאפשר חלחול ע"י השארת שטח פנוי בשיעור של לפחות 15% משטח המגרש. במקרים בהם השטח הזמין לחלחול הנגר העילי קטן מ15%, על ההידרולוג להציג את האופן שבו מתמודד התכנון עם הצורך בניהול מי הנגר ומתן פתרונות בתחום.
במהלך התכנון קיימות מספר אפשרויות, המוצגות ע"י ההידרולוג היועץ, המאפשרות החדרת הנגר העילי בתחומי המגרש אל תת הקרקע:
- ריצוף מחלחל – מאפשר ריצוף אסתטי תוך שיפור יכולת החלחול בשטח המרוצף.
- בורות חלחול – ניקוז והזרמת מי הנגר אל בורות (לרוב בצורת גליל) המלאים בחצץ בגדלים שונים. פתרון זה מאפשר השהיה של נפח מים גדול וחלחול אל תת הקרקע הטבעית במהלך השעות שלאחר אירוע גשם.
- בורות החדרה – ניקוז והזרמת מי הנגר אל בורות המלאים חצץ (בדומה לבורות חלחול) המגיעים עד לעומקו של מפלס מי התהום. פתרון זה עדיף על בורות חלחול במקרים ובהם תכונות הקרקע לא מאפשרות חלחול מהיר ו/או במקרים ומפלס מי התהום הינו יחסית רדוד.
- איגום בתחום המגרש – תכנון טופוגרפיה בשטחי הפיתוח היוצרת איגום של מים לאחר אירועי גשם בספיקה גבוהה וחלחול איטי אל תת הקרקע. תכנון מסוג זה עשוי להיות משולב עם צמחיה המשפרת את אחזקת המים.
- אגירה תת קרקעית – במקרים מסוימים ניתן ליצור מאגר תת קרקעי אשר ישמש את צרכי המבנה (למשל השקיית גינות) לאחר סיום עונת הגשמים.
ההידרולוג משלב בין קו התכנון האדריכלי לבין תכונות הקרקע, בכל איזור, ויכולתה לקלוט נפח מים בפרק זמן נתון יחד עם ממצאי זיהום קרקע.