חוק חומרים מסוכנים משנת התשנ"ג 1993, מגדיר רשימת של חומרים מזיקים שבכדי להחזיק/להשתמש בהם ו/או לסחור בהם יש לקבל רישוי מיוחד בשם היתר רעלים. חוק זה מגדיר את תנאי אחזקת הרעלים ואת כמות וריכוז הרעלים שמחייבים היתר רעלים. לדוגמא, בעל היתר רעלים מחויב לנהל פנקס רישום לרכישה, מכירה ושימוש של רעלים בו יצוין כמות הרעל שנקנה או נמכר, תאריך ביצוע הפעולה, הגורם המקבל/מוסר וכו'.
היתר רעלים הוא אישור מהממונה על רעלים במשרד להגנת הסביבה שבאמצעותו ניתן להחזיק רעלים על פי כמות וריכוז אשר מוסכמים עם הממונה. בכדי לקבל היתר רעלים יש תחילה למלא טופס בקשה להיתר רעלים אש מפרט על החומרים המסוכנים שבחזקת ממלא הטופס. לכל עסק יש רמת סיכון שאותה מגדיר המשרד להגנת הסביבה. עסקים שרעליהם מהווים סיכון גבוה, יקבלו היתר רעלים תקף לשנה בלבד לעומת עסקים שרעליהם מהווים סיכון נמוך שמקבלים היתר רעלים לשלוש שנים. זאת בכדי לאפשר פיקוח הדוק יותר של המשרד להגנת הסביבה כאשר הסיכון עולה. רמת הסיכון נקבעת על פי כמות החומרים שאותם מחזיק בעל העסק.
טופס הבקשה להיתר רעלים מפרט על הרעלים שאותם מחזיק ממלא הטופס ועל מיקום ההחזקה. מטרת הטופס היא לספק מידע רלוונטי על החזקת הרעלים לגורמים המוסמכים כגון המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף והרשות הארצית לכיבוי והצלה ולאפשר להם לאשר או לדחות את בקשת היתר הרעלים ובמידת הצורך לאפשר אישור מותנה לבקשה. הטופס מפרט תחילה פרטים על העסק ובעל העסק שעושה שימוש ברעלים. כמו כן, ישנו פירוט נרחב על הרעלים השונים, כמותם וריכוזם. לאחר מכן, נעשה פירוט על אופן העיסוק ברעלים לדוגמא: מפעל תרופות שמשתמש בכימיקלים שונים, בריכה שצורכת כלור לחיטוי המים, מכבסה שצורכת דטרגנטים שונים וכו'.
טופס הבקשה להיתר שם כמו כן דגש רב על אופן הבטיחות שמיישם המפעל בכדי למנוע תקלה (אירוע חומרים מסוכנים). בעל העסק חייב לציין את מיקום העסק, את אופן אחסון הרעלים ואמצעי ההגנה השונים מול תקלות. בנוסף, חייב ממלא הטופס לעשות הערכת מרחקי הפרדה (רדיוסי מגן) מהרעלים על פי המרחקים הקבועים בחוזר מנכ"ל של המשרד להגנת הסביבה.