מהו מפל"ס – מרשם פליטות לסביבה
בינואר 2013, אשררה מדינת ישראל את פרוטוקול קייב והפכה בכך למדינה ה-32 אשר חתומה על פרוטוקול זה ומפרסמת לציבור מרשמי פליטות והעברות של חומרים מזהמים לסביבה.
הפרוטוקול נכתב מכח אמנת ארהוס, העוסקת בנגישות למידע, בשיתוף הציבור בקבלת החלטות ובנגישות לצדק בעניינים סביבתיים.
חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב -2012
בחודש מרץ 2012, עבר בכנסת ישראל חוק הגנת הסביבה, הדן בנושא פליטות והעברות לסביבה ובחובת הדיווח והמרשם בעניין. מטרת החוק לפי לשונו היא: "להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, לעודד מפעלים להפחית פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת לסביבה וכן ליצור כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות מקיימת המבוססת על צדק סביבתי". מאז כניסת החוק, המשרד להגנת הסביבה מפרסם נתונים כמותיים ברמה שנתית המפרטים את רמת הפליטות והעברות המזהמים לסביבה וזאת על פי דווח של כ 500 מפעלים, מטמנות, תחנות מעבר, מתקני טיהור שפכים ודומיהם, המחוייבים לספק נתונים אלה מכורח החוק.
מהו בעצם מרשם הפליטות לסביבה ומהי מטרתו?
מרשם הפליטות והעברות לסביבה (מפל"ס) או באנגלית Pollutant Release and Transfer Registry – PRTR, מציג לציבור נתונים על העברות של פסולת לסילוק או לטיפול, על הזרמת שפכים ממפעלים למתקני טיהור שפכים ועל כל פסולת או חומרים מזהמים נוספים הנפלטים לקרקע, לאוויר, לים ולנחלים. הנתונים שמציג המפל"ס הינם מקצועיים, מדוייקים ואמינים. המידע המדווח למשרד להגנת הסביבה על ידי המפעלים המחוייבים בדווח, עובר בדיקות שונות בידי גורמי המקצוע במשרד בטרם הוא מוצע ומופץ לציבור הרחב. את רמת הבדיקה, קובע המשרד להגנת הסביבה וזאת על בסיס היקף פעילות המפעל, סוג פעילותו ובהתאם לשיקולי דעת מקצועיים של גורמי המקצוע הרלבנטיים.
פרסום זה של מרשם הפליטות, מאפשר לכל אחד, המעוניין במידע בדבר איכות הסביבה בה הוא חי, לקבל אותו באופן מהימן, נוח וללא תשלום. המטרה המשנית היא בעצם לייצר מאגר מידע סביבתי בו יועמדו כל הדיווחים המוזכרים לעיון הציבור באופן נגיש ומלא.
אדם המעוניין באינפורמציה בנושא, יוכל לאתר נתונים לפי פרמטרים שונים כגון: סוג החומר המזהם, שם המפעל, ענף הפעילות, היישוב בארץ שהמפעל נמצא בו על גבי מפה ועוד. כך למשל יוכל אדם בקלות לערוך השוואה נוחה באופן גראפי באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה על פני שנות דווח שונות ופריסת המפעלים לפי תחום עיסוקם: חקלאות, אנרגיה, מתכת, מזון ומשקאות, פסולת ושפכים ועוד.
על מי חלה חובת הדיווח?
כל בעל מפעל המקיים פעילות המופיעה בתוספת השנייה לחוק הכוללת רשימה של 74 סוגי פעילויות שונים. סוגי פעילויות אלה נמצאו כבעלי פוטנציאל השפעה על הסביבה, בניהם: זיקוק או הפקת גז ודלקים, מתקנים כימיים תעשייתיים, תחנות מעבר, מתקני התפלה, מתקנים לגידול סוגי בעלי חיים מסויימים ועוד רבים אחרים.